הסיפור של

יוסף

את יוסף קיבלנו במתנה, בן יחיד, בין 5 בנות מקסימות. ילד חלומות, פרי הילולים, נקטף מאיתנו באחת. ט' בטבת תשפ"ב, בוקר. התעוררנו למציאות הכואבת, החדשה, "והילד איננו…".

איננו יודעים חשבונות שמיים, ואנו מודים כל יום לבורא עולם, אבי הנשמות כולם, שבחר בנו, לגדל את הילד הקדוש הזה שש שנים וחצי.

יוסף, מילא אסמיו תבואה, במעט שנותיו, הוא אגר ואסף מצוות ומעשים טובים שהיוו אותו. מרגע שהתחיל לקרוא, הוא הקפיד לברך ברכת המזון, מתוך ברכון, בקול, בכוונה, לאט, הברה אחרי הברה, כך גם בתפילה. בכל הקשור לקדושה, הוא היה סוחר ממולח, לא מוותר לעצמו, כיודע שכרן של מצוות ומעשים טובים מה הם, יודע מהם מטבעות עוברים לסוחר. כאילו ניבא את יומו הקרב ובא, לא ידע עצלות מהי, כולו פעילות ועשייה. להספיק כמה שיותר…

עם אור בעיניו, חיוך ביישני ורגישות לזולת, כל אלה הקסימו והחיו את כולם. בבוקר, כאשר ראה את המנקה של הרחוב, הוא ניגש אליו ,בחיוך מתוק ואמר לו: "תודה רבה". המנקה התרגש מאוד, מעולם עוד לא ניגש אליו ילד ואמר לו תודה, הוא רכן אליו עם דמעות בעיניים ואמר לו: "תודה רבה, ריגשת אותי". את הסיפור הזה, סיפר הרב פנחס ארלנגר שליט"א, בהספדים על יוסף, והוסיף, מכאן אפשר לומר עליו זצ"ל, בגיל כל כך צעיר שחשוב לו לשמח את השני, אין ספק שיש כאן נשמה גבוהה מאוד.

יוסף אסף את דמי הכיס שלו, וכאשר הגיעו לסכום של 200 שקלים, ביקש מאיתנו לקנות לו בכסף הזה טלית. הצענו לו לשמור את הכסף כדי שיקנה בזה משחקים וכל מה שילדים אוהבים, ואנחנו נקנה לו טלית מכספינו, יוסף סירב, הוא התעקש לקנות טלית -מכספו.

מאותו יום, נפשו נקשרה לטלית, וכל שבת הוא הקפיד להתעטף בה. זו היתה אותה טלית בה קברנו אותו. בחייו ובמותו – יחד.

 יוסף, סיים שליחותו בעולם, הותיר אותנו ללא מילים, עם זיכרונות שפועמים ומחייבים אותנו כל יום מחדש להמשיך ולעשות, להנציח את החותם שהשאיר בלב של כולם.

נרו של יוסף – יאיר לעולם.

סיפורי נפלאות נוספים על יוסף

יוסף נפטר בט' טבת נקבר בי' בטבת, לפי הסה"ק יוסף הצדיק נזרק לבור ע"י אחיו בי' בטבת.
יוסף נפטר בפרשת "ויחי" בה מצויין "וימת יוסף בן מאה ועשר שנים".
יוסף נולד בפרשת דברים בה מוזכר "יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים".
יוסף נולד בחודש תמוז בחודש זה כתוב בסה"ק שיוסף הצדיק נולד.

ישנו קשר מיוחד ליוסף הצדיק עם הספירה השישית, הספירה השישית היא היסוד המורה על יוסף הצדיק, כמו כן יוסף הצדיק הוא האושפיזין השישי , וגם יוספי שלנו נפטר בהיותו בן 6 שנים וחצי. הוא השלים שנותיו שש שנים מלאות.
האזכרה של ה11 חודש חלה באזכרה של רחל אמנו, כמו כן האזכרה של ה12 חלה בפרשת "ויצא" בה מוזכר על לידתו של יוסף הצדיק.

כשמנהל תלמוד התורה הרב זיו מאיר שליט"א פנה אל מורו ורבו  – הרב המקובל שלמה אוריאל פינטו שליט"א, הרב אמר כי כל החלומות הינם אמיתיים וכי נשמתו של בננו יוספי שלנו היא נשמתו של יוסף הצדיק ולא רק ניצוץ נשמתו של יוסף הצדיק אחת לאחת, וכי ירד לעולם רק להיות בדור של משיח !

כהורים, אנו מתפלאים והמומים בזכות שהגיעה לפתחנו, ולא בכדי בפטירתו – כל העולם היהודי הזדעזע עד כי באו לנחם אותנו מכל קצוות העולם, גם מחורים נידחים, כגון: הונלולו. אף לשם דבר הפטירה הגיע, זה הכה גלים והיה אחד הסיפורים המתוקשרים מאוד, ניכר היה שיוסף היה שייך לכל עם ישראל, הוא כבר לא היה יוספי שלנו, אלא יוסף של כולם, כל עם ישראל, אין ספק כי נשמתו ענקית וכללית.

ביום המר ונמהר, עת הריצו אותך אל הבור, עמדתי שם, נפרד ממך, בן יקר שלי. רגע לפני, קראתי אליך, ביקשתי, תן לי סימן, גלה לי, מי אתה, ילד שלי, את מי זכינו לגדל אמא ואני, מי היא הנשמה הגדולה הזו שזכינו להיות לה אב ואם? לא הרבה אחרי, כבר קיבלתי ממך דרישת שלום שמימית. באת אליי ודאגת לשלוח לי מסרים עם אנשים שונים, שהיו קרובים אליך. (אבא, יהודה נעים)

במוצאי ר"ה, צום גדליה:

 בחלומי אני רואה דמות של אישה מבוגרת, לבושה לבן, פניה מטושטשות והיא לוחשת:  "אני אמא של הבן שלך לפני שנים רבות", והנה היא עוברת לאישה צעירה המחזיקה תינוק: "אל תדאג, אני שומרת עליו", לצידה אני רואה את התמונה של יוסף. "מי את?", אני שואל. "רחל", היא עונה לי ונעלמת. התעוררתי. זה היה המסר הראשון.

בחלום נוסף, יוסף יושב על כסא ולראשו- כתר. אני עומד ובאורח פלא, מביט עליו מלמטה למעלה, שאלתי אותו: "יוסף, פגשת את יוסף הצדיק?".                                                                                                           

-"כן"

-"איזה נשמה אתה?"

-"אני הנשמה שלו".

-"איך הוא נראה?"

-"נראה כמוני".

-"פגשת את סבא אליהו נעים?".

-"כן".

-"אתה מכיר את ר' פראג'י נעים?".

– אין תשובה. אני שואל שוב.

-"חכם גדול, יודע סודות התורה"

כאן אני מתעורר בחטף, המום כולי, השעה 02:30 בלילה. הטלפון מצלצל.

הרב של יוסף מתקשר, אנחנו נבהלים. משהו מוזר ולא רגיל. אני מרים את הטלפון. הרב אומר לי בדחיפות:

יוסף בא אליי בחלום, ביקש שאעביר לך שני מסרים:

מסר ראשון – ביקש שלא אגלה. במסר השני – יוסף החזיק ספר חידושי תורה, ואמר: "זה הספר שאני הכי אוהב בשמים".

זה היה ספר חידושי תורה שלי, אני עשר שנים כותב אותו.

– הרב של יוסף, נאלץ לבצע הליך רפואי שהסתבך. עקב כך הרופאים הודיעו לו ש72 שעות הוא חייב להיות מרותק למיטה, על שחרור לא היה בכלל מה לדבר. לאחר שהרב חטף תנומה, יוסף הגיע אליו, "אל תדאג, הרב, אתה תהיה בריא". וראו זה פלא. מיד לאחר מכן, כל המדדים התייצבו, כאילו לא היה דבר,8 שעות אחרי, הרב שוחרר לביתו מעל כל הגיון ודרך טבע.

את החלום הנ"ל שמענו מבעלת המעשה, וכך היה: היא חתמה על הוראת קבע לפעילויות להנצחת ועילוי נשמת יוסף, כאשר אחותה שמעה על כך שהיא תרמה, היא מיד הדליקה נר עבור יוסף והתפללה שבזכות הצדקה הקב"ה יחונן את אחותה שממתינה 12 שנים לזרע של קיימא, ויבשר לה בשורות טובות.

הוא ביקשה מיוסף שיתפלל בעדה, באותו הלילה יוסף הגיע אליה בחלום ואמר לה :"אל תדאגי, אני מתפלל עליה בהיכלו של משיח". שנה אחר כך בדיוק האחות ילדה בת למזל טוב, היפך הגמור מדרכי הטבע.

פלא גדול .

רשום  

בס"ד לאבא ואמא היקרים רציתי להודות לכם על כל מה שאתם כל הזמן משקיעים בי ודואגים לי מי יוסף נעים.

פעילויות הנצחה

כולל "עוד יוסף חי"

הכולל הוקם מיד לאחר פטירת יוסף, ביוזמתו ועידודו של הרב אהרן אסייג שליט"א.

כולל ערב "אור יוסף"

לימוד קבוע בשעות הערב, סדר ג', של משנה ברורה, הלכות וחפץ חיים היומי עם ביאורי דרשו, בליל שישי הלימוד הינו אור החיים על הפרשה.

פעילויות לילדים "מתמידים"

כאשר הוקמה הפעילות, יוסף התגלה לאביו בחלום, כולו זורח מאושר.

בית כנסת "עטרת יוסף"

חזוננו: שיהיה בית מקדש מעט זה מקום מרכזי לתורה וקידוש שם שמיים.